המדריך המלא: סוגי קטרקט נפוצים

הקטרקט (ירוד בעברית) מהווה מצב רפואי שבו הופכת עדשת העין הטבעית לעכורה ומאבדת את שקיפותה. כתוצאה מכך חלה הידרדרות בראיה. הקטארקט, על פי רוב, הנו תלוי גיל ושכיחותו עולה עם הגיל. נהוג לפתור את בעיית הקטרקט על ידי ניתוח פשוט של החלפת העדשה הטבעית העכורה (הקטרקט) בעדשה מלאכותית. 

ישנם כמה סוגי קטרקט וניתן לסווגם לקטגוריות במספר דרכים שונות: בהתאם למיקום העכירות (כמו לדוגמה קטרקט המופיע במרכז העדשה, באזורים ההיקפיים או בשכבה האחורית של העדשה), לפי גיל המטופל (כמו קטרקט במבוגרים לעומת קטרקט מולד), לפי רמת העכירות (קטרקט קל לעומת קטרקט בשל) או הגורמים להתפתחות הקטרקט.

 

סיווג לפי מיקום העכירות

נהוג לחלק את סוגי הקטרקט לפי שלושה אזורים בעדשה: קטרקט נוקליארי (קטרקט גרעיני) המתפתח במרכז העדשה, קטרקט קורטיקלי המופיע באזורים ההיקפיים של העדשה, וקטרקט תת- קפסולרי אחורי הממוקם בשכבה האחורית של העדשה.

קטרקט גרעיני שכיח מאוד ובשלבים ראשונים יכול להשפיע על המספר במשקפיים. מטופלים, שהרכיבו משקפי קריאה מגיל 45 ואילך, מדווחים כי הם מצליחים לקרוא עיתון ללא משקפיים. זה בגלל שהקטרקט הנוקליארי גורם לקוצר ראייה, ומשפר את היכולת לקרוא ללא משקפיים.

קטרקט קורטיקלי נחשב לסוג השכיח ביותר, אבל השפעתו על הראייה אינה מורגשת אלא כאשר הוא מתקדם לעבר מרכז העדשה. אז, הקטרקט הקורטיקלי יכול לגרום לטשטוש ראייה, מעין צל קבוע בשדה הראיה.

קטרקט תת-קפסולרי אחורי הוא הפחות נפוץ אולם ייחודי במצבים מסוימים כמו סכרת, טיפול ממושך בסטרואידים, טראומה, וחשיפה לקרינה מייננת. הסוג הזה מתאפיין דווקא בקושי מתגבר בקריאה, וסינוור באור חזק.

סיווג לפי גיל

קטרקט הינה מחלה שמתפתחת עם הגיל. ככל שאנו מתבגרים העדשה הופכת להיות יותר ויותר עכורה, ומעל גיל 65 כמחצית מהאוכלוסייה סובלת מקטרקט. אבל קיימים גם מטופלים צעירים שסובלים מקטרקט. בדרך כלל מדובר במטופלים שנזקקו לטיפול ממושך בסטרואידים או שסבלו מדלקות תוך עיניות חוזרות, אבל לפעמים הקטרקט הוא תורשתי. יש משפחות בהן התפתח קטרקט בגיל יחסית צעיר, גם אצל ההורים וגם אצל הילדים.

קטרקט יכול גם להיות מולד, אם כי מצב זה אינו שכיח. לעתים הקטרקט המולד הוא תורשתי, אולם ברוב המקרים אין היסטוריה רפואית של קטרקט במשפחה. הקטרקט יכול להיות חלק מתסמונת המערבת גם איברים אחרים, ולעתים ניתן לגלות את הקטרקט כבר בזמן ההיריון בעזרת אולטרסאונד.

 

סיווג לפי רמת עכירות  

כל סוגי הקטרקט מתפתחים בדרך כלל באופן הדרגתי. בתחילה ההפרעה לראייה הינה מינורית, אבל כאשר הקטארקט מתקדם כך גם יורדת איכות הראייה. קטרקט נוקליארי משנה את צבעו מצהוב לחום לאדום ובמקרים קיצוניים לשחור. כאשר הקטרקט הופך להיות חום ישנה דחיפות לבצע את הניתוח בהקדם, כיוון שקשה מאוד לפורר את הקטרקט החום, והניתוח עלול להיות קשה יותר. קטרקט קורטיקלי עלול גם הוא להתקדם לכיוון של קטרקט לבן, וגם במקרה כזה הניתוח עלול להיות מורכב יותר. צריך לזכור שניתוח קטרקט נחשב לניתוח מאוד בטוח, אבל בעיקר כאשר מדובר בקטרקט בשלבי עכירות התחלתיים. כאשר הקטרקט הופך להיות קשה יותר, כך גם הניתוח עלול להיות קשה יותר. לכן כדאי ברוב המקרים לנתח את הקטרקט בשלבים מוקדמים יותר, אז אחוזי ההצלחה של הניתוח מאוד גבוהים.