ניתוח קטרקט: השיטות, ההכנות וההליך הכירורגי הלכה למעשה

בעבר, עוד בטרם עידן העדשות המושתלות, נהגו לבצע את ניתוח הקטרקט באופן ידני. בשיטה המסורתית בוצע חתך שאורכו כ- 7 מ"מ בגבול של הקרנית עם לובן העין, ודרכו הוצאה כל העדשה בשלמותה מתוך העין. 

עם סיום ההליך הניתוחי נתפר החתך בתפרי ניילון, והתיקון האופטי בוצע על ידי הרכבת משקפיים. מאוד עבים. כיום משתמשים עדיין בשיטה זו לביצוע ניתוח קטרקט במקרים שבהם צפוי קושי טכני ביישום השיטה המכשירית המקובלת, כמו לדוגמה במצבים של קטרקט מתקדם במיוחד, אצל מטופלים שהסיבים האוחזים את העדשה רופפים או שהעדשה שלהם מתאפיינת בקשיחות יתר.

ניתוחי קטרקט בגישות המודרניות

ניתוח קטרקט בגישה המודרנית מכונה "פאקואמולסיפיקציה" (או בקיצור "פאקו") ומתאים ליישום עבור הרוב המוחלט של המקרים. בשיטה זו נעשה חתך מזערי בגודל של 3 - 2 מ"מ והיא מסתייעת במכשיר לפירוק גרעין העדשה באמצעות ויברציות על קוליות ושאיבת כל חלקיקיו, תוך כדי שימוש במחט טיטניום חלולה. בתום הוצאת העדשה העכורה, מושתלת עדשה מלאכותית לתוך העין כשהיא מקופלת, וזו נפרשת בתוכה בהתאמה למבנה העין.

מאחר והניתוח מתבצע דרך חתך זעיר, הוא מייתר את הצורך בתפרים. ההחלמה מניתוח קטרקט בשיטת הפאקואמולסיפיקציה מהירה יותר וגם סיבוכי הניתוח פחותים. טכניקה נוספת היא ניתוח קטרקט בעזרת לייזר (נקראת גם "פאקולייזר"), שבה נעשים החתכים בעזרת מכשיר לייזר. המשך הניתוח מתבצע בשיטת הפאקואמולסיפיקציה, ותוצאותיו זהות לאלו של ניתוח פאקואמולסיפיקציה סטנדרטי.

ההכנות לקראת ההליך הכירורגי 

ההכנות לקראת ניתוח קטרקט כוללות בדיקת עיניים מקיפה ויסודית על מנת לאתר הפרעות ראייה ואו מחלות עיניים נוספות. בדיקה זו מורכבת מסדרה של בדיקות בהן חדות ראייה, בדיקת לחץ תוך עיני, מצב הקרנית, העדשה, הרשתית ועצב הראיה. לעתים נדרשות בדיקות מיוחדות כגון צילום של הרשתית או מיפוי קרנית, בדיקות המתבצעות במכוני עיניים ייעודיים. בזמן ההכנה לניתוח מותאמת למטופל עדשה מלאכותית על פי נתוני העין. כמו כן, נדרש המטופל לקבל מכתב מרופא המשפחה לגבי מצב בריאותו הכללי, ובמידה והמטופל מעל גיל 40, לעבור גם בדיקת א.ק.ג. ברוב המקרים אין צורך להיות בצום לפני הניתוח, ועל המטופל להגיע עם מלווה לבית החולים ביום הניתוח.